יום כיפור

פֿון װיקיפּעדיע

יידן און יידישקייט
עיקרי האמונה
אמונה · שלושה עשר עיקרים עשרת הדיברות · תורה · מצוות · משיח
הייליגע ספרים	אידישע שטרעמונגען
תנ"ך · תורה משנה · תלמוד זוהר · מדרש שלחן ערוך	חרדים · חסידים ארטאדאקסן קאנסערוואטיווער רעפארמער
הויפט פערזענלעכקייטן
אבות ואמהות · משה · דוד נביאים · עזרא · הלל · תנאים · ריב"ז ר' עקיבא · אמוראים · סבוראים · גאונים ראשונים · רמב"ם · יוסף קארו · אחרונים
עבודת ה' און ימים טובים
שמונה עשרה · שחרית · מנחה · ערבית שמע ישראל · קריאת התורה · מוסף קידוש · ברכה · תפילות און ברכות ראש השנה · יום כיפור · סוכות פסח · שבועות · תשעה באב
אידיש קהילה לעבן
אויפגאבעס: רב · דיין · חזן גבאי · מוהל שוחט · קברן	מוסדות: בית כנסת · מקווה חדר · ישיבה כולל · בית מדרש
מקומות הקדושים
דער משכן · בית המקדש · הר הבית כותל המערבי · מערת המכפלה קבר רחל · קבר יוסף · קברי צדיקים ירושלים · חברון · טבריה · צפת
מצוות און מנהגים
הלכה · תרי"ג מצוות · בית דין · תפילה לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים שמע ישראל · ברית מילה פדיון הבן · בר מצווה · נישואין טהרת המשפחה · לוויה · קבורה שבעה · קדיש · חברה קדישא
זעט אויך
גיור · שומרונים · קראים · מינים יידן · אנטיסעמיטיזם זע פֿאַר זיך • רעדן • ענדערן

יום כיפור איז דער הײליקסטער ייִדישער פֿײַער–טאָג און תענית אין דעם 10טן טאָג אין חודש תשרי (י' תשרי). עס הײבט זיך אָן מיט דער נאַכט פֿון 9טן אױפֿן 10טן פֿון תשרי. אין חומש ויקרא (כ״ג) װערט װעגן דעם געזאָגט אַז דער 10טער טאָג אין 7טן חודש (תשרי) איז יום הכּפּוּרים, דער טאָג פֿון פֿאַרגעבן די זינד. ועניתם את נפֿשותיכם, מען טאָר נישט טאָן קײן אַרבעט, שבת שבתון העכסטער רו–טאָג. אין חומש ויקרא ט”ז װערט געזאָגט, אַז אין דעם טאָג איז דער כּהן גדול אַרײַנגעגאַנגען אין קודש הקדשים צו בעטן פֿאַר זיך און פֿאַרן עם ישראל.

ייִדישע צײַטן און ימים טובים

שבת | ראש השנה | צום גדליה | יום כיפור | סוכות | הושענא רבא | שמיני עצרת | חנוכה | עשרה בטבת ט"ו בשבט | תענית אסתר | פורים | פסח | ספירת העומר | ל"ג בעומר שבועות | י"ז בתמוז | ימי בין המצרים | תשעה באב | ט"ו באב