דאווענען

פֿון װיקיפּעדיע
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יידן און יידישקייט
מנורה
עיקרי האמונה
אמונה · שלושה עשר עיקרים
עשרת הדיברות · תורה · מצוות · משיח
הייליגע ספרים אידישע שטרעמונגען
תנ"ך · תורה
משנה · גמרא
זוהר · מדרש
שלחן ערוך
חרדים · חסידים
ארטאדאקסן
קאנסערוואטיווער
רעפארמער
הויפט פערזענלעכקייטן
אבות ואמהות · משה · דוד
נביאים · עזרא · הלל · תנאים · ריב"ז
ר' עקיבא · אמוראים · סבוראים · גאונים
ראשונים · רמב"ם · יוסף קארו · אחרונים
עבודת ה' און ימים טובים
שחרית · מוסף · מנחה · ערבית
שמע ישראל · שמונה עשרה · קריאת התורה
קידוש · ברכה · תפילות און ברכות
ראש השנה · יום כיפור · סוכות
פסח · שבועות · תשעה באב
אידיש קהילה לעבן
אויפגאבעס:
רב · דיין · חזן
גבאי · מוהל
שוחט · חברה קדישא
מוסדות:
שול · מקווה
חדר · ישיבה
כולל · בית מדרש
מקומות הקדושים
דער משכן · בית המקדש · הר הבית
כותל המערבי · מערת המכפלה
קבר רחל · קבר יוסף · קברי צדיקים
ירושלים · חברון · טבריה · צפת
מצוות און מנהגים
הלכה · תרי"ג מצוות · בית דין · תפילה
לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים
שמע ישראל · ברית מילה
פדיון הבן · בר מצווה · נישואין
טהרת המשפחה · לוויה · קבורה
שבעה · קדיש · חברה קדישא
זעט אויך
גיור · שומרונים · קראים · מינים
יידן · אנטיסעמיטיזם


אידן דאווענען אין שול יום כיפור.

תפילה איז פונעם לשון קודש'דיגן ווארט "פילל - האפן און בעטן". אויך איז דאס א לשון פון באהעפטן, זיך אנהענגען אויפן אייבערשטן. אין (מזרח-)אידיש הייסט דאס דאַװנען אדער דאַווענען (אין מערב-יידיש הייסט דאס אָרען).


ייִדישקייט[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

דאווענען איז איינע פון די יסודות אין יידישקייט וואס פארבייט דעם אמאליקן שטייגער פון מקריב זיין קרבנות.

לויט דער הלכה איז בעסער צו דאווענען צוזאמען מיט צען יידן. דאס הייסט א מנין.


וועבלינקען[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

סדר פון וואכעדיגן דאווענען

תפילת שחרית - ברכות השחר | קרבנות | פסוקי דזמרה | קריאת שמע | שמונה עשרה | חזרת הש"ץ, קדושה און ברכת כהנים | תחנון | קריאת התורה | אשרי יושבי ביתך | למנצח | קדושה דסידרא | שיר של יום | פיטום הקטורת | עלינו לשבח

תפילת מנחה - קרבנות | אשרי יושבי ביתך | שמונה עשרה | חזרת הש"ץ און קדושה | תחנון | עלינו לשבח

תפילת ערבית - קריאת שמע | שמונה עשרה | עלינו לשבח | קידוש לבנה