מנין

פֿון װיקיפּעדיע
יידן און יידישקייט
מנורה
מנורה
עיקרי האמונה
אמונה · שלושה עשר עיקרים
עשרת הדיברות · תורה · מצוות · משיח
הייליגע ספרים אידישע שטרעמונגען
תנ"ך · תורה
משנה · גמרא
זוהר · מדרש
שלחן ערוך
חרדים · חסידים
ארטאדאקסן
קאנסערוואטיווער
רעפארמער
הויפט פערזענלעכקייטן
אבות ואמהות · משה · דוד
נביאים · עזרא · הלל · תנאים · ריב"ז
ר' עקיבא · אמוראים · סבוראים · גאונים
ראשונים · רמב"ם · יוסף קארו · אחרונים
עבודת ה' און ימים טובים
שחרית · מוסף · מנחה · ערבית
שמע ישראל · שמונה עשרה · קריאת התורה
קידוש · ברכה · תפילות און ברכות
ראש השנה · יום כיפור · סוכות
פסח · שבועות · תשעה באב
אידיש קהילה לעבן
אויפגאבעס:
רב · דיין · חזן
גבאי · מוהל
שוחט · חברה קדישא
מוסדות:
שול · מקווה
חדר · ישיבה
כולל · בית מדרש
מקומות הקדושים
דער משכן · בית המקדש · הר הבית
כותל המערבי · מערת המכפלה
קבר רחל · קבר יוסף · קברי צדיקים
ירושלים · חברון · טבריה · צפת
מצוות און מנהגים
הלכה · תרי"ג מצוות · בית דין · תפילה
לימוד תורה · צדקה · גמילות חסדים
שמע ישראל · ברית מילה
פדיון הבן · בר מצווה · נישואין
טהרת המשפחה · לוויה · קבורה
שבעה · קדיש · חברה קדישא
זעט אויך
גיור · שומרונים · קראים · מינים
יידן · אנטיסעמיטיזם


א מנין איז דער קווארום פון צען אידישע מענער פון דרייצן יאר און העכער וואס מען באדארף אויף צו קענען מתפלל זיין געוויסע חלקים פון די אידישע תפלות. די חלקים רופן זיך דברים שבקדושה, און בטציען זיך געווענליך צו קדיש, קדושה, ברכו, חזרת הש"ץ, און קריאת התורה.

נישט דער גאנצער מנין מוזן זיך באטייליגן אין די פולע תפלות אויף צו קענען זאגן די אויבנדערמאנטע תפלות. עס פארלאנגט זיך נאר זעקס אקטיווע מתפללים, און די רעשט קענען זיין פשוטע צוהערער און ענטפערן נאר אויף די דברים שבקדושה.

אין הלכה ווערט אויך פארעכנט א מנין אין אלגעמיין אלץ דער אידיאלער אופן פון אידישער תפלה, אפילו אויב די תפלות האבן נישט קיין דברים שבקדושה, ווי צ.ב.ש. אויף צו זאגן תהלים, אדער א צבור'ישע מצווה ווי חופה וקידושין, ברית מילה, פדיון הבן, א.ד.ג.

דער טערמין מנין ווערט אויך באנוצט אין אלגעמיין אויף דער ארגאניזירטער צוזאמקום אויף איינע פון די טעגליכע תפלות, אומאפהענגיג אויב דער מנין באשטייט פון צען מענטשן אדער פיל מער.


דרויסנדיקע פארבינדונגען[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]