שיר השירים

פֿון װיקיפּעדיע
שפּרינג צו: נאַוויגאַציע, זוכן

שיר השירים איז די "געזאַנג פֿון געזאַנגען", געשריבן דורך שלמה המלך, פֿיל מיט טיפֿער בענקשאַפֿט אויף מיידלעך מיט גראַפֿישע ליבע טערמינען.

לויט רש"י און דער ייִדישער טראדיציע איז יעדער פּסוק אַ משל אויף דער ליבשאַפֿט צווישן גאָט און זײַן געליבטע פֿאָלק, די ייִדן; דעריבער ווערט דאָס פֿאַרעכענט ווי דאָס הייליקסטע ספֿר.

אזעלכע פֿירן זיך צו זאָגן שיר השירים פֿאַר קבלת שבת.

ס'איז א מנהג צו ליינען שיר השירים ביים סוף פונעם סדר, און אויך אין שול שבת חול המועד פסח.

ספרי התנ"ך

תורה: בראשית | שמות | ויקרא | במדבר | דברים

נביאים: יהושע | שופטים | שמואל (א' וב') | מלכים (א' וב') | ישעיה | ירמיה | יחזקאל | תרי עשר: הושע | יואל | עמוס | עובדיה | יונה | מיכה | נחום | חבקוק | צפניה | חגי | זכריה | מלאכי

כתובים: תהילים | משלי | איוב | שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר | דניאל | עזרא - נחמיה | דברי הימים (א' וב')