לדלג לתוכן

מנוחת הנפש

פֿון װיקיפּעדיע

מנוחת הנפש איז א מידה אין חובת הלבבות ווערט דאס אנגערופען מידת ההשתוות.

אז נישט קיין חילוק וואס עס לויפט ארום דעם מענטש, גוטס אדער שלעכטס איז דאס אן אייניגער אפעקט אויף זיין עמאציעס, און דער מענטש טוט זיך העכעראן איבערן מצב.

מידות 

אומאינטערעס | איידלקייט | אנטוישונג | אמת | אנטמוטיגט | באשיידנקייט | בטחון | גוט הארציקייט | געדולד | געוויסן | הארטנעקיגקייט | היפאקריטיע | הכרת הטוב | השגה | ענווה | פלייסיגקייט | פרישות | שווייגן | ריינקייט | סדר | מנוחת הנפש | פאראט | ערליכקייט | חכמה | כעס | ליגענט | פארביטערטקייט | כפוי טובה | חוצפה | צומישטקייט | מרה שחורה | עצלות | פארשעמט | ליידיג | פיינטשאפט | לאנגווייליג | ענטוזיאזם | קנאה | פאנאטישקייט | פארכט | תענוג | טרויער | זעלבסט שולד | פרייד | האס | בענקשאפט | האפענונג | גרויל | באליידיגונג | קנאה | עלנד | ליבע | גלוסט | עצבות | פאניק | רחמנות | חרטה | אפווארפונג | חרטה | זעלבסט-רחמנות | פאראכטונג | רואיגקייט | ליידן | שטוינונג | תשובה