שאול טשערניכאווסקי
|
דער אַרטיקל איז אַ יתום, ווייל ווייניק אָדער קיין אַרטיקלען פאַרבינדן צו אים. זייט אַזוי גוט שאַפט לינקען צו דעם בלאַט פון אַרטיקלען וואָס האָבן אַ שייכות; ס׳איז פאַראַן פאָרשלאָגן. |
 | |
| געבורט |
20 אויגוסט 1875 אוקראינע  |
|---|---|
| טויט |
14 אקטאבער 1943 (אלט 68) ירושלים, בריטישער מאנדאט |
| מדינה |
רוסלענדישע אימפעריע, סאוועטן פארבאנד, בריטישער מאנדאט |
| קבורה ארט |
טרומפלדאר בית החיים |
| אונטערשריפט |
 |
  | |
שאול טשערניכאָווסקי (20סטן אויגוסט 1875, י"ט אב תרל"ה, אוקראינע - 14טן אקטאבער 1943, ט"ו תשרי תש"ד ירושלים) איז געווען אַ דאָקטער, העברעישער דיכטער און איבערזעצער, איינער פון די גרעסטע העברעאישע דיכטער.
ביאגרפיע
[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]זיין פאטער גוטמאן איז געװען א מיטגליד פון א משפחה פון װאהלין, און זײן מוטער, ביילא, איז געבוירן געװארן אין דער שטאט כערסאן.
בעת זיינע שטודיעס אין היידלבערג האָט ער חתונה געהאַט מיט מעלאַניאַ (מאַריה) קאַרלאָוונאַ פון גוזיאַס-גאָרוועסעוויטש (1879-1971), אַ טאָכטער פון רוסישן קריסטלעכן אדלשטאנד פון פּויליש-דייטשישער אָפּשטאַם, וואָס איז געווען אין טורמע אין רוסלאַנד פאַר אַנאַרכיסטישע אַקטיוויטעטן און איז געקומען שטודירן געשיכטע און פילאסאפיע אין היידלבערג. די פּאָר האָט געהאַט אַן איינציקע טאָכטער, איזאָלדע (איזה), אין 1905. איזאָלדע האָט חתונה געהאַט מיט אברהם ווילענסקי און זיי האָבן געהאַט זייער זון אלעקסאנדער ווילענסקי.
זיינע ביכער
[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]- חזיונות ומנגינות א' (1898), הוצאת תושיה, ווארשא
- חזיונות ומנגינות ב' (1901)
- שירים לילדי ישראל (1907)
- שירים (1911)
- שירים לילדי ישראל, חוברת ניצנים -מספר 21–22, הוצאת תושיה ורשה, (1912)
- שירים (1920), הוצאת השלח, אודיסא-תרע"א, דפוס : ח.נ. ביאליק, ש. בורישטין
- ספר האידיליות, (1922) הוצאת מוריה, ירושלים, ברלין, אודסה, ברלין תרפ"ב
- סיפורים (1922), הוצאת דביר ירושלים, ברלין תרפ"ב
- מחברת סונטות (1922), הוצאת דביר ירושלים, ברלין תרפ"ב
- החליל (1923)
- בר-כוכבא (1924)
- עמנואל הרומי, מונוגרפיה, (1924), הוצאת אשכול, ברלין תרפ"ה.
- שירים חדשים (1924)
- ספר הבלדות (1930)
- מגלות לבתי הספר, ברית-מילה (אידיליה מחיי היהודים בטבריה), יצא על פי הצעת מחקת החינוך של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תרצ"א (1930), הוצאת "אמנות", תל אביב
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1932)
- שירי שאול טשרניחובסקי לאחיו הצעירים (1936)
גורן: שירים נבחרים לילדי ישראל (1936),(ליובל הששים של המשורר), הלקוט וההשמטות נעשו בידי ז. אריאל, הוצאת שטיבל, חברה בע"מ, תל אביב.
- סופרינו- פרקים מתוך הספרות העברית החדשה, חוברת ד', מעבד למתלמדים על ידי ד"ר ש. קאלקו. (1936), הוצאת "קדם", ברלין-שרלוטנבורג.
- כל שירי שאול טשרניחובסקי (1937)
- הו אדמה (1940)
- שלושים ושלושה סיפורים (1941)
- אשר היה ולא היה (1942), הציורים מאת נחום גוטמן, הוצאת יבנה, תל אביב.
- שירים (1943)
- כוכבי שמים רחוקים (1944), שירים אחרונים, הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב, תש"ד.
- שירי הארץ, (1946), הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ז.
- שירים לילדים, מצויר בידי נחום גוטמן, הוצאת דביר, תל אביב, ברלין.
- שירים לילדים, מצויר בידי נחום גוטמן, הוצאת יבנה, תל אביב, תש"ו, (1946).
- מבחר שאול טשרניחובסקי לבתי הספר ולעם (1962)
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1998)
איבערזעצונגען
[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]- שירת היאותה, מאת: ה.ו. לונגפילו, הוצאת מוריה, אודסה, תרע"ג, (1912).
- שירי אנקריאון, תרגם מיונית ש. טשרניחובסקי, ורשה, תר"ף, (1919). לסריקת הספר באתר הספרייה הלאומית.
- אבנג'לינה, תרגם מאנגלית ש. טשרניחובסקי, הוצאת "עת לבנות", ברלין, תרפ"ג, (1922).
קורות וילהלם טל ורעיו, ה.י. מרשל, תרגם מאנגלית ש. טשרניחובסקי, הוצאת "עת לבנות", ברלין, תרפ"ג, (1922).
- האדם בציורים מתקפלים-מראה גופנו מבפנים ופעולת אבריו, לבתי- הספר ולעוזרים בבתי-החולים, מאת: ד"ר פ. אבנהך, הוצאת " שול-און-ולט ", ברלין תרפ"ג, (1922).
- עלילות גלגמש, הוצאת שטיבל, ורשה, תרפ"ד, 1924. (לסריקה באתר הספרייה הלאומית)
- הלילה השנים עשר, מאת ויליאם שייקספיר, בימוי מיכאיל צ'כוב, הבימה, 1930
- בכור השטן, מאת ג'ורג' ברנרד שאו, בימוי צבי פרידלנד, תפאורה מנחם שמי, הוצג בהבימה, בשנת 1931, פורסם לראשונה בדחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
- החולה בעיניו, מאת מולייר, 1932 (תורגם עבור תיאטרון הבימה, אך לא הוצג לבסוף)
- אדיפוס המלך, מאת סופוקלס, בימוי טיירון גאטרי, תפאורה שלום סבא, הבימה, 1947
דופ, קטרינה אלישבע/שוכני העצים, מאנגלית, הוצאת "עת לבנות", תל אביב, תרפ"ד.
- שירים מן האפוס הסרבי (מסרבית דרך גרמנית), הוצאת שוקן, תש"ו, 1946.[27]
משא מלחמת איגור, הוצאת "ידידי", תל אביב, ארץ ישראל, 1939.
- כלבא דשמיא, מאת פרנסיס תומפסון, תרגם מאנגלית ש. טשרניחובסקי, הוצאת "ידידי", תל אביב (א"י), (1939).
- אפלטון\המשתה, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ז (1946).
- הומרוס, האיליאדה, אודיסיאה, תרגם מיוונית ש. טשרניחובסקי, תשי"ד, (1953).
- הומרוס, האיליאדה, התרגום המלא המקובל בעברית, שאול טשרניחובסקי (מתרגם), הוצאת עם עובד, תשנ"א, בפרויקט בן-יהודה
- הומרוס, אודיסיאה, שאול טשרניחובסקי (מתרגם), ע"פ מהדורת עם עובד, תש"ע 2009, בפרויקט בן-יהודה
- אתר למנויים בלבד מהתלות: הבת החכמה, הנכד הטיפש, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2019
- יושבי המערות הקדמונים, מאת קתרין א. דופּ (פרקים נבחרים מתרגום שנותר בכתב יד), בתוך 'דחק', כרך י"ב, 2020.
עריכותיו
[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]- ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע, רומי-אנגלי-עברי, מאת: ד"ר אהרן מאיר מזי"א - נשיא ועד הלשון העברית, בעריכת ד"ר שאול טשרניחובסקי, ירושלים, תרצ"ד, (1933)