לדלג לתוכן

רבי שלום שרעבי

פֿון װיקיפּעדיע
רבי שלום שרעבי
شالوم شرعبي
ציון פון רבי שלום שרעבי
ציון פון רבי שלום שרעבי
געבורט 1720
תימן רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
טויט 18 יאנואר 1777 (אלט 57 בערך)
ירושלים, אטאמאנישע אימפעריע רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
קבורה ארט יידישע בית עולם פון הר הזיתים רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
באלאנג בית אל מקובלים ישיבה רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
תלמידים חיים יוסף דוד אזולאי רעדאקטירן דעם פֿאקט ביי וויקידאטן
רעדאקטירן אין וויקידאטן וואס פארזארגט טייל פון דער אינפארמאציע אין דעם מוסטער

רבי שלום מזרחי דידיע שַרעַבי (ה׳ת״ס–ה׳תקי״ז) איז דער גרויסער בעל מקובל און באקאנטער שטערן אין קבלה וואס איז באוואוסט מיטן נאמען רש"ש (ראשי תיבות ר'בי ש'לום ש'רעבי), איז געבוירן אין תימן אין שטאט שרעב.

ער איז ארויף קיין ארץ ישראל און האט דארט געלערנט קבלה פון דעם בעל מקובל ר' גדליה חייון, ער האט זיך געפירט מיט א אויסעגעווענדליכע סארט פרישות און חסידות.

אין יאהר תקט"ו האט ער איבערגענעומען די ישיבה "מדרש חסידים", ווייל דעמאלטס איז אוועק איהר ראש ישיבה רבי ישראל יעקב אלגאזי, און האט איהר געפירט ביז ער איז נפטר געווארן, דעריבער ווערט דער רש"ש גערופן אין אסאך ספרים "הרב החסיד", ווייל ער איז געווען דער ראש פון די חבורה פון מדרש חסידים.

דער חיד"א שרייבט אויף אים אין שם הגדולים: ער איז געווען פון די איינציגע הייליגע לייט פון אינזער דור, א וואונדערליכער מקובל, מיט זיין באקאנטשאפט און קלוגשאפט האט ער געשטעלט די כוונות האר"י אויך איר קלארקייט מיט א ריכטיגן סדר. ער פלעגט אינזין האבן אלע כוונות פון האר"י. ער האט געקענט "עץ חיים" בעל פה.

ער ווערט פארעכנט ביי די מקובלים אלס איינער פון די גרעסטע וואס זענען מסביר די טיפקייט פון דער חכמה.

דער חיד"א ברענגט פון אים וואס ער האט געזען ביי אים: איך האב געזען דעם חסיד און וואונדערליכן בעל מקובל דער רש"ש ווי יעדער ערב שבת פאר מנחה האט ער געמאכט א התרת קללות פאר זיך און פאר זיין הויזגעזונד (ברכ"י שירי שיריים יור"ד סי' רי"א), דער רש"ש האט געזאגט אז תהלים צו זאגן ביינאכט אפשר אין דאס נישט אין כלל וואס דער האר"י האט געזאגט מען זאל נישט זאגן מקרה ביינאכט (שו"ת חיים שאל). איך האב געזען דעם חסיד און בעל מקובל דער רש"ש האט זיך געפירט נישט רעדן קיין ווארט צופרי פארן דאוונען (קשר גודל אות ק"ד). איך האב געזען דעם מופת הדור, דער הייליגער מאן דער רש"ש האט געלייגט רבינו תם׳ס תפילין אפילו אין אבילות (ברכי יוסף או"ח סי' ל"ח). איך האב געזען דער רש"ש ווי ער נעמט ארום מיטן ספר תורה שמחת תורה ביינאכט דעם עמוד, און אויך שמחת תורה צופרי און מוצאי שמחת תורה [הקפות] און האט געזאגט גרויסע סודות דערויף (לדוד אמת סי' י"ד).

זיינע ספרים[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

  • פירוש השמ"ש
  • סידור הרש"ש
  • רחובות הנהר
  • אמת ושלום
  • נהר שלום [1]
  • חסדי דוד [2]


דער חיד"א רעכענט זיך פאר זיין תלמיד. (זעה אין מחזיק ברכה או"ח סי' תקפ"ח, יוסף אומץ סי' מ"ד, חיים שאל ח"ב סי' כ"ה).

דער רש"ש איז נפטר געווארן י' שבט ה'תקמ"ב

תפילת הרש"ש הקדוש[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

הבט משמים עדה תמה[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

נוסח התפילה; תפילת הרש"ש תפילה שסידרה מורינו רבי שלום שרעבי זי"ע, לאומרה בכל לילה לאחר אמירת תיקון חצות. וכן טוב לאמרה בכל המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, וכן טוב לאמרה בכל עת רצון. הַבֵּט מִשָּׁמַיִם עֵדָה תַּמָּה שְׁטוּחָה בְּאַסְקֻפַּת הֵיכָלֶךָ וְלִבָּהּ קוֹרַעַת; עֲנִיָּה סֹעֲרָה הוֹמִיָּה הִיא בְּאֵין הַשְׁקֵט. הַסְכֵּת וּשְׁמַע תַּחֲנוּנֵי שְׁאֵלָתָהּ וּבַקָּשָׁתָהּ כַּהֹגֶן הֲלֹא מִצְעָר הִיא לְגֹדֶל חַסְדְּךָ. וְאִם עֲווֹנֵנוּ עָנוּ בָּנוּ וְעִנְּנוּ עָנָן, שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְפַזְּרָם וְשֶׁמֶשׁ צִדְקָתְךָ לַהֲמִסָּם. תִּתְאַמֵּץ בְּתֹקֶף חֲנִינוּתְךָ, רוּמָהּ עַל הַשָּׁמָיִם לְרַחֵם הָעֲמוּסָה מֵרֶחֶם אַחְדוּתְךָ. וְעַתָּה צְלַח הָעֵז עֻזְּךָ הַמֻּפְלָא בָּךְ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לַחְשֹׂף לֹבֶן חֲסָדֶיךָ צַחְצַחוֹת חִזּוּק דְּעַתִּיק אֲשֶׁר הוֹרוּ מֵרֹאשׁ, וְתַלְבִּין בַּזְּהָרִים זְהוֹרִית אֹדֶם דִּינָךְ, וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר תִּקַּנְתָּ בְּתַעֲלוּמוֹת חָכְמָה נִשְׂגָּבָהּ. אֶת בְּרִיתָם זְכֹר הָאֵל נוֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים וְנַקֵּה בְּטַל אוֹרוֹת אֶת רוּם כִּתְמֵי עֲוֹנֹתֵינוּ. יְגַלּוּ וִיגֻלּוּ הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּסִלְסוּלָם עַד יַגִּיעוּ וְיִגְהוּ כְּנֹגַהּ רַב אַגַּן הַסַּהַר.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן וְיִמָּשֵׁךְ מִן הַאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁפַע בְּרָכָה עֶלְיוֹנָה וּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה לְחָכְמָה דְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה. וְתִפְתַּח מְקוֹר אוֹתָהּ הַחָכְמָה דְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה לְהַשְׁפִּיעַ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וּבְרָכָה רַבָּה לְשָׁרְשֵׁי מְקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל שָׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְהָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים. וְתִפְתַּח הָאוֹצָר הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לְכָל הַפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים (דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר) דְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְשָׁרְשֵׁי נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שֶׁלָּנוּ. וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים עֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן וְתִפְתַּח חֲלוֹנֶיהָ וּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן, וְתִשְׁמַע וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ (עַל יְדֵי שמועאל שֶׁהוּא בְּכֶתֶר דְּחָכְמָה דִּיצִירָה שֶׁמְּקוֹרוֹ הוּא אהוה).

וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים עֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לַשְּׁכִינָה לָתֵת לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לָצֵאת מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלִפְשׁוֹט מֵעָלֶיהָ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְתַלְבִּישׁ אוֹתָהּ פוֹרְפִרָה עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְתֵן לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לָצֵאת עִמָּהּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּקְּלִפּוֹת. חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יַקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ' יוֹרִישֵׁנוּ' אֵל'. וּלְהַעֲלוֹתָהּ אֶל מְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן דְּעֵץ הַחַיִּים. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בְּאוֹר פָּנֶיךָ. וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ תּוֹרָה וְחַיִּים אַהֲבָה וְחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבְךָ וּמַלֵא יָדֵנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶךָ. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתְךָ, וְיַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדְּךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְתָשׁוּב וּתְרַחֵם עַל שְׁכִינָתְךָ וְעָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹקֵינוּ גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אֶרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לִמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצְךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָהּ תִּקְפֹּץ פִּיהָ, וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ.

וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ, כְּכָתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ, יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה וְשִׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת וְחֶסְרוֹן כִּיס מְעַכְּבִים.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ מֵהֶם וּתְסַיֵּעַ לָנוּ וּלְבָנֵנוּ וּלְזֶרַע זַרְעֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּלְאַנְשֵׁי בֵּיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ הַמְסַיְּעִים אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהַמְּהַנִּים אוֹתָנוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וּמַחֲזִיקִים בְּיָדֵינוּ לָשֶׁבֶת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וּמִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמַשְׁחִית וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת, וּמֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּמֵעֶרֶב רַב וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג וּמְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵעֲנִיּוּת תּוֹרָה וּמֵעֲנִיּוּת מִצְווֹת וּמֵעֲנִיּוּת מָמוֹן, וּמִדַּלּוּת וּמִשִּׁפְלוּת וּמֵחֶסְרוֹן כִּיס וּמִדֶּבֶר וּמַגֵּפָה, וּמִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא בָּעוֹלָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבַטֵּל כֹּחַ כָּל הַצָּרִים לָנוּ וְכֹחַ כָּל הַמַּשְׂטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים עָלֵינוּ, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂטִין וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ. וּתְצַוֶּה לְמַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכָל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַיְּצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, לַעֲזֹר לָנוּ וּלְסַיְּעֵנוּ וּלְאַמֵּץ אֶת כּוֹחֵנוּ, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ צָרִים לָנוּ וּמַשְׂטִינִים אוֹתָנוּ, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל עוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים אוֹתָנוּ וּמְאַמְּצִים אֶת כּוֹחֵנוּ, וְנִהְיֶה אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד. וּתְזַכֵּנוּ לְבָנִים צַדִּיקִים חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, וּתְזַכֵּנוּ אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ לְנוֹי לְטֹהַר לְכוֹחַ לְעֹשֶׁר וְלִגְבוּרָה וּלְחָכְמָה וּלְבִינָה וּלְדַעַת וּלְזִקְנָה וּלְשֵׂיבָה טוֹבָה. וְיִהְיֶה לִבֵּנוּ מָסוּר בְּיָדֵינוּ שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֲךָ, וְהַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתִתֵּן לָנוּ יִשּׁוּב טוֹב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ בְּלִי שׁוּם טִרְדָּה. וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, וּתְזַכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן ‏[1].

נוסח מציבה פון רש"ש[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

נטמן בירושלים בהר הזיתים.‏ על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ‏, איש אלוהים קדוש הוא,‏ השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא‏, כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'‏, לפ"ג‏

הערות שוליים[רעדאַקטירן | רעדאַקטירן קוואַלטעקסט]

  1. התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד